רגע לפני

 עד לפני שעה וחצי עוד לא סיימתי לארוז. אני עוד לא מעכל שזה קורה..

אז בימים האחרונים הכל מתכנס לטובת הערב הזה שבו נעלה על המטוס סוף סוף.

בשישי האחרון עשינו אריזה של ארגזים מלאים בציוד שאספנו בחודשים האחרונים. תענוג לעבוד עם חברי המשלחת. אלופים אחד אחד.

עוד ביורוקרטיה של מאחורי הקלעים. בדיקות קורונה. מילוי הצהרות. סגירות אחרונות בעבודה ובבית ובקבוצות הכדורעף והנה עוד כמה שעות יוצא לשדה התעופה.

מתחיל להרגיש את העקצוץ ההוא לפני משהו מרגש. שנתיים לא הייתי בחו"ל והנה אני לפני נסיעה של 27 יום. תכלס אף פעם לא נסעתי לכל כך הרבה זמן.

בסופו של דבר ארזתי בשיטת אם זה נכנס למזוודה אז לא צריך לקפל את זה ואכן הכל נכנס או כך לפחות אני מקווה... יש בי משהו מוזר כזה שלא אכפת לי אם יהיה משהו חסר. נסתדר איכשהו.

זהו. קפה אחרון בבית. תיכף נתקלח ובשבע נצא לשדה.