הביתה - יום ראשון 19/12/21

 הביתה

יום ראשון התעוררתי בשמונה בבוקר! ככה זה כשאין תרנגול או אופנוע להעיר אותך. 
מסתבר שאני לבד במלון שזה מאוד נחמד.

קמתי בניחותא לארוחת בוקר בחצר המלון. לא משהו מיוחד אבל שקט ורגוע.

דוקטור בראקה שלח לי בווטסאפ את תוצאות בדיקת הקורונה. מאחר ואני חשדן בהתחשב
בנסיבות בדקתי את הברקוד וגם הפקיד במלון ניסה לבדוק לפי מספר דרכון באתר
הממשלתי. יוק.

ברור שהבדיקה מפוברקת או משהו. אבל הוא המשיך להתעקש שהכל יהיה בסדר.

באחת עשרה דפיקה בדלת. אתה צריך לעזוב..

יצאתי מהחדר ואיך שהתישבתי ג׳קסון מתקשר שהוא כבר במלון. וגם פרנק. וגם בדרך
לשדה התעופה אבן יצטרף אלינו. הרעש שעשיתי בעקבות החשש שלי מהבדיקה עשה את שלו והם ליוו אותי יד ביד לשדה. הגענו ממש מוקדם. לפני אחת כשהטיסה בשש בערב.

כל הנסיעה אני שומע את ג׳קסון בטלפון מזכיר את המילים "בראקה" ו "פייק"... מה 
לעשות..

נפרדנו בכניסה. שילמתי על הנסיעה ועל הבדיקה למרות שעדיין לא הייתי סגור שהיא בסדר.

איך שנכנסתי לשדה ניגש בחור ולקח את הבדיקה. החתים אותה בחותמת והלך. חיכיתי עודכשעתיים בשדה לצד קבוצה רעשנית במיוחד של אוגנדים דוברי אנגלית רהוטה. מלאי
שמחת חיים.

ניגשתי לצ׳ק אין. העיפה מבט קצר בבדיקה ויאללה כרטיסי עלייה למטוס. בביקורת גבולותאיטיים כמו צבים. למה לא אמרו מראש שצריך למלא איזה טופס יציאה. חיכיתי את התור פעמיים. אחרי כן צילום פנים, אגודלים ופעמיים ארבע אצבעות. למה??

המטוס הגיע באיחור. הטיסה יצאה באיחור קל. חצי מטוס ריק אז התפרסתי על 3 ספסלים. באסה שרק שעתיים טיסה לאדיס.

משם המתנה באדיס של שלוש שעות. קניתי לי פנטה אננס ופינטזתי איך אני שותה במטוס. אבל לפני השער לטיסה לישראל עוד ביקורת בטחון וכמובן אסור להעלות משקאות. אז שלקתי את מה שנשאר. זה טעים ושיביאו את זה לארץ מייד!

במטוס אין הרבה מקום פנוי אבל הצלחתי לעבור למושבי יציאת החירום עם טיפה יותר
מקום לרגליים. ישנתי אולי שעה.

נחיתה בישראל. אפשר לומר שהתגעגעתי ליעילות שלנו יחסית לאפריקה. אמנם לא יפן
אבל מרגע הנחיתה הכל תקתק. ביקורת דרכונים ממוחשבת. בפתק כתוב שאני מיועד לבידודביתי לפי הצהרת הנוסע שמילאתי קודם. מלא נציגים של פיקוד העורף או מישהו
שמקבלים את הנוחתים. בלי המתנה ובמהירות. משם באוטובוס לטרמינל 1 שם נמצאים כל החוזרים מהמדינות האדומות. כמה דקות המתנה וגם המזוודות הגיעו. ואז בלי המתנה
בדיקת קורונה והנה קרן כבר באה לאסוף אותי. איזה כיף!

בבית שינה נעימה, פריקת מזוודה, כביסה,  מקלחת, ארוחת צהריים עם כולם. אין כמו 
בבית.

אה, כן. ירדתי 3 קילו באפריקה. למרות העמסת הפחמימות ולמרות גלונים של קולה.

זהו. מתחיל בידוד של שבוע.

סיכומים ואלבומי תמונות אולי בהמשך.