היום השני - יום שישי 10/12/21
היום השני
יום שישי היום. כותב בדיעבד כי בימים האחרונים לא היה לי חשק לכלום. העייפות
והסרבול באוהל מוציאים את החשק.
אז המסלול ביום שישי היה ממצ׳אמה לשירה. 10 קילומטר בעלייה עם גשם לקינוח. הולכים בקצב איטי ולמרות זאת קשה. הנשימה, הגב, הגשם. המדריכים אלופים ולבביים. עונים על כל שאלה וכל הזמן מרגיעים.
השירות פה יוצא דופן. כל בוקר פותחים עם תה לאוהל. כל בקשה נלקחת ברצינות. עבור
יעל שומרת הכשרות הם מבשלים הכל בסירים נפרדים. לא טריוויאלי. יש לנו פורטר שהוא גם מלצר בשם דניאל שעושה מעל ומעבר. מביא תה בבוקר, קערות של מים חמים, מגיש
לנו את האוכל, דואג לכל מה שצריך.
אז המסלול היה קשה בעלייה לא קלה אבל צלחנו אותו. הגענו בארבע אחרי צהריים ישר לארוחת צהריים טעימה. שזה עוד משהו לא מובן מאליו כי הם מכינים הכל החל מדייסה
בבוקר דרך מרק בכל ארוחה ופנקייקים, חביתות, פירות ומה לא.
אחרי ארוחת צהריים קרסנו לשינה של כמעט ארבע שעות. ואז ארוחת ערב עם קבלת שבת
ובדיקת מדדים ותדריך ליום שלמחרת. ושוב פרישה לשינה מוקדמת.
השינה היא בתוך אוהלים מותאמים לקור. אני ישן עם נדב באוהל. שק השינה מותאם לעד מינוס 20 מעלות. בתוך שק השינה יש ליינר שזה עוד שכבה של בד פליס מחמם. כעיקרון אפשר לישון עם בגדים קלים ויחפים וזה ממש סבבה.
כל הציוד שאנחנו לא סוחבים על הגב נמצא בתוך תיק חסין למים (לא כל כך..) שהפורטריםמעבירים ממחנה למחנה. בלילה הוא לידנו באוהל.
אחת מתופעות הלוואי של הכדורים נגד מחלת הגבהים היא שיתון יתר. לכן אנחנו לוקחים
חצי בבוקר וחצי בצהריים. זה לא מונע את הרצון להשתין בלילה...
תגובות
הוסף רשומת תגובה