נקודת שבירה - יום שבת 11/12/21
היום השלישי - נקודת שבירה
משירה לברנקו.
הבוקר שוב קמנו ברבע לשש עם תה למיטה.
שירותים (בול פגיעה), ויתרתי על צחצוח שיניים. לא מרגיש מלוכלך או מסריח בכלל.
יציאה לדרך. סך הכל 10 קילומטרים. 7 עד לאווה טאוור ועוד 3 למחנה ברנקו.
אז בהתחלה היה סביר. עלייה מתונה. אבל באיזשהו שלב התחיל לי כאב ראש פסיכי מלווהבבחילות שהוציאו אותי מאיפוס. לאווה טאואר נמצא בגובה 4,600 מטר וזה השפיע עלי
קשות.
בירידה חזרה ממש סבלתי. כל צעד היה קשה מקודמו. רק רציתי למות בשעות האלו. אבל הגענו. אה מובן שליווה אותנו גשם מציק בשעות האחרונות מה שהעצים את הבאסה.
אז הגעתי לאוהל ונשכבתי במיטה באפיסת כוחות. עד שהחלטתי לקום להתארגן רק כדי
לגלות שרוב הבגדים שלי נרטבו. זה היה רגע שובר. ישבתי חסר אונים תוך מחשבה שאין
פתרון למצב. אבל החבר׳ה פה שמארחים אותנו ערוכים לכל דבר. אז הם לקחו את הבגדים וייבשו אותם על האש במטבח. חטיב המדריך נתן לי חולצה תרמית ומעיל משלו. איזה
אלוף!
ישנתי שעה וקצת ואז ארוחת ערב ותדריך ואני כולי בבחילות וכאבי ראש. ממש כבר
עמדתי להקיא אבל לקחתי קלבטן פורטה שבשניות העביר את הבחילה. ואז גם מצב הרוח השתפר וניכרה התאוששות.
בסופו של דבר הלכתי לישון עייף ומותש. הלילה לראשונה היה לי קר ברגליים לראשונה
ואפילו קמתי פעמיים להשתין מחוץ לאוהל. אני אמיץ..
אחי היקר. דואגים לך פה.
השבמחק